המילה גירוש מזוהה עם ההגירה – שמרצון או שלא – של כ-900000 יהודים מארצות מוסלמיות במהלך המאה ה-20, במיוחד לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948, וכן בעקבות הכרזת העצמאות של מספר מדינות ערביות.
נדידת היהודים של עדות צפון אפריקה והמזה"ת החלה במאה ה-19, אך צברה תאוצה משמעותית ב-1948 עם הקמת מדינת ישראל. בשנים שבאו לאחר מכן, סביב 900000 יהודים היגרו, עודדו לברוח או גורשו בכוח ממדינות מוסלמיות. שניים מתוך כל שלושה יהודים שעזבו את ארצות מוצאם המוסלמיות עלו לארץ ישראל; היתר הגיעו בעיקר לצרפת, איטליה, בריטניה, קנדה, ארה"ב, ארגנטינה וברזיל.
בסופו של התהליך, לאחר מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, מרבית הקהילות היהודיות נעלמו כליל מארצות האיסלאם.
עזיבה זו של יהודים מארצות האיסלאם הביאה לקיצה נוכחות בת אלפי שנים במחוזות מסוימים, עיראק ומצרים לדוגמה, בהם יהודים חיו גם בימים שלפני הופעת מוחמד, ואף טרם ישו. מספר גורמים יכולים להסביר תופעה זו: התחזקות הלאומיות הערבית, התפתחותה של התנועה הציונית, משברים כלכליים, תיוג היהודים כחלק בלתי נפרד מהכוחות הקולוניאליסטיים באיזור, רדיפת יהודים על רקע אנטישמי, פוגרומים.
התוצאה בימינו היא 5000000 פליטים פלסטיניים, המצפים לשיבה המיוחלת והבלתי-אפשרית לשטחים שאוכלסו בעבר ע"י אבותיהם. זאת, בניגוד ל-900000 היהודים, שסבלו מאותו הסכסוך, אך בניגוד לשכניהם הפלסטינים, נקלטו והתאחדו עם אחיהם בא"י ובתפוצות.
Mussef שם לו למטרה להחיות את שחלף מן העולם, תוך שחזור ההיסטוריה של תרבותן של הקהילות היהודיות שזכרן נמחק לעד משטחים נרחבים במזה"ת ובצפון אפריקה במבצע טיהור אתני שקט. Amussef, מועדון החברים של Mussef, ייחנך בסתיו הקרוב (2018), תוך קביעת התכנים שיוצגו, כמו גם המסגרת התרבותית והמדעית שלו. כמו-כן, ייקבע מיקומו של המוזיאון ויגויסו אדריכל, לטובת תכנון המבנה, והכספים הנחוצים לבנייתו.
באתר זה תוכלו למצוא:
– טיוטת מסמכי התאגדות למוזיאון
– קישור להרשמה ולהשארת הערות והצעות
– רשימה מוצעת של חברים שירכיבו את הועדה המדעית ואת ועדת הכבוד של המוזיאון
– רשימה חלקית של אנשי מפתח מקהילות יהודיות במדינות מוסלמיות – מידע נוסף יתקבל בברכה
– רשימה עולמית של מוזיאונים העוסקים בנושא
– ביבליוגרפיה קצרה של יצירות העוסקות בנושא
תודה מראש על כל מענה,
Hubert Lévy-Lambert
hll@melix.net